|
|
הצדיק ר' אהרון ז"ל
|
|
|
| ר' אהרון הבכור, הצטיין עוד בחיי אביו בעניוותו, בצניעותו וביראת השמים שלו.
גם אחיו נהגו בו כבוד רב, והיו אומרים עליו שהוא "קדוש מבטן
|
| כשעלה ר' אהרן על כסא אביו, לאחר פטירתו, לפי משפט הבכורה, בחר לחזור למנהגי סבו ר' נחום הגדול ולהסתפק במועט
|
| גם מבחינה רוחנית הלך בדרכי סבו. ב"סעודה שלישית" של שבת, היה ר' אהרן אומר תורה מתוך ספרו של ר' נחום הקדוש, "מאור עינים", או פרש קטעים מ"אור החיים" שעל פרשת השבוע. הוא העדיף קריאה בספרים הקדושים הללו על חידושי תורה משלו
|
| משעלה ר' אהרן על כסא האדמורו"ת, נעשה גם לגבאי כולל של מעות ארץ ישראל לכל גלילות רוסיה. מעות אלה נועדו לכלכלת תלמידי חכמים בארץ ישראל וחיזוק הישוב בארץ
|
| חסידי טשרנוביל נמנעו מלדבר דברי חול בשבתות ובימים טובים, ובשעת הצורך השתמשו בלשון הקודש בלבד, עד כמה ששלטו בלשון זו
|
| מספרים זקני החסידים, שבאחד הימים שאלו את ר' אהרן, החקרנים שבין קהל הבאים לטשרנוביל, אם מותר להם לעיין בספרי הפילוסופיה מימי הביניים, כגון: "מורה נבוכים", "ספר העיקרים
|
| על כך השיב הרבי ז"ל
|
| חז"ל אמרו: עד שלא בא אברהם אבינו לעולם, היה כביכול מלך על השמים בלבד, כמו שנאמר: "ה' אלקי השמים אשר לקחני" (בראשית כד, ז). אבל משבא אברהם אבינו ע"ה לעולם המליכו על השמים ועל הארץ, שנאמר: "ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ" (שם ג ).
אברהם אבינו היה החוקר הראשון. מאברהם אבינו ואילך אין לנו צורך בשום חקירות, אלא באמונה תמימה
|
| ר' אהרן ז"ל היה הבכור שבין האחים והישיש שביניהם. הוא הגיע לגבורות ובגיל שמונים ושלוש החזיר נשמתו הקדושה אל על
|
| בסוף ימיו היה ר' אהרן בעל יסורים גדולים. בנו החביב ר' מנחם נחום נפטר לפניו. האב הישיש והתשוש לא יצא מפתח ביתו, כדי להשתתף בהלויה, רק פתח את חלון חדרו ואמר: "כי ילך מלאכי לפניך" (שמות כ"א, כ"ג
|
| לאחר שנים אחדות נישאה בתו של ר' נחום לרבי יוסף מאיר, שהיה לאדמו"ר במחנובקה. החתונה נתקיימה בסקווירה, שכן לא האב ר' נחום, ולא הסב ר' אהרן זצ"ל, לא היו אז בחיים. ואילו הורי החתן: האב והסב האדמו"ר מסקווירה, שמחו לערוך את החתונה בעירם
|
