|
|
ר' אברהם יהושע העשיל זצ"ל
|
|
|
| ר' אברהם יהושע העשיל היה בנו בכורו של האדמו"ר ר' איציק'ל מסקווירה. הוא נקרא על שם סבו הרבי מאפטא בעל "אוהב ישראל
|
| גם בלב הנכד בערה אש אהבת ישראל. היה תומך בכל נדכא וסובל. כספו היה מפזר לעניים. הוא היה מוחזק ללמדן ואביו העיד עליו שהוא לומד תורה לשמה
|
| הוא היה בעל "מופת". מתוך רצון לעזור לכל נצרך היה מבטיח ישועות לפונים אליו
|
| בג' כסלו יום הזכרון של הרב ר' יהושע העשיל זצ"ל, היו מתאספים חסידי סקווירה הותיקים ומספרים ממעשי נפלאותיו
|
| לי זכור מעשה שסיפר זקן החסידים בשעת שתיית "לחיים" ביום הזכרון
|
| מוכסן, שהיה מחזיק בחכירה את הטחנה בכפר ואת האכסניה על פרשת הדרכים, נהפך עליו לב הפריץ והוא החליט לשלול ממנו את זכויותיו
|
| בשעת צרה פנה המוכסן אל הרבי מסקווירה. עיין הרבי ב"פתקא" של הכפרי, והוא נאנח עמוקות. ביקש הרבי גפרור דלוק מאת הגבאי הצית את הפתק ואמר: כך יהיה ארמונו של הפריץ. סיים החסיד הסקוויראי: אמנם כך היה, ביתו המרווח של הפריץ נשרף כליל, והמוכסן נשאר על מקומו. הפריץ שינה דעתו והניח ליהודי שלו. האסון שלו ריכך את ליבו והתחרט על שרצה לגרש את היהודי מהכפר
|
| אחר פטירתו של האדמו"ר ר' איציקל ז"ל, עלה על מקומו ר' אברהם יהושע העשיל, ונפטר שנתיים אחר מות האב, בשנת תרמ"ז
|
| הוא השאיר בנים צדיקים. הבן הגדול - רבי יוסף מאיר, שהתפרסם אחר כך כאדמו"ר ממחנובקה, השני ר' משה דן ז"ל, שנשאר לשבת בסקווירה. הוא נפטר בקיוב לאחר פרוץ המהפכה ברוסיה. בנו השלישי היה ר' יעקב, והצעיר בבנים היה ר' דוד ליב הקדוש, שנפל בידי הפורעים האוקראינים ונטמן בעיר קאזאטין
|
| עליו מסופר בפרק אחר שבספר
|
